המפגשים מתקיימים בדרך כלל בפארק הלאומי ברמת גן, במסלול קבוע אך גמיש, בהתאם לצרכי השיחה.

במקרים מסוימים ניתן לקיים את המפגש גם בפארק אחר הקרוב ללקוח.

מפגשים קבוצתיים (לארגונים וחברות) מתקיימים בפארק הלאומי או בטבע מחוץ לעיר – לפי הצורך.

אמנם במהלך המפגש יש מרכיב של הליכה – וזהו יתרון פיזי מבורך – אך המיקוד המרכזי הוא בשיחה.

לכן, שיחה בהליכה אינה נחשבת לפעילות גופנית מובהקת, אך היא כן דורשת מצב גופני תקין.

במקרים של מגבלה פיזית, כאבים, או קושי אחר, חשוב לעדכן מראש – וייתכן שיידרש אישור רפואי בהתאם לצורך.

הלקוחות אחראים באופן מלא על מצבם הרפואי והפיזי לאורך כל הפגישות.

שיחה בהליכה מתקיימת במרחב פתוח, ולכן לא ניתן להבטיח פרטיות מוחלטת – בניגוד לקליניקה.

ייתכן שניתקל באנשים מוכרים או זרים, וייתכן שחולפים יוכלו לשמוע חלק מהשיחה.

אני מתחייב לשמור ככל הניתן על פרטיותך, והתוכן הנאמר נשאר חסוי לחלוטין.

לפני תחילת המפגש נבצע תיאום ציפיות – כולל שיחה על פרטיות, חששות, וסיכונים פוטנציאליים.

וכמובן – תמיד ניתן לבחור במפגש בקליניקה ביתית רגילה.

שיטת “שיחה בהליכה” נולדה מתוך הצורך להתמודד עם עומסים רגשיים, מתח, שחיקה וניתוק מהטבע – תופעות שרבים מאיתנו חווים.

השילוב בין תנועה טבעית לבין שיחה מקצועית מאפשר מרחב מיוחד, שתורם לבריאות הגופנית והנפשית.

במהלך מגפת הקורונה, הצורך בשמירה על קשר טיפולי פנים-אל-פנים – מחוץ למרחבים סגורים – הביא מטפלים ויועצים רבים לאמץ את שיטת ההליכה בטבע.

מעבר לאילוץ הבריאותי, רבים גילו שהשיחה תוך כדי תנועה מחוללת שינוי עמוק יותר – והמשיכו בה גם לאחר מכן.

לא כל אחד מרגיש בנוח לשבת בקליניקה.

יש מי שמרגיש ש’חדר הטיפול’ סוגר עליו, שקשר עין מלחיץ אותו, או שקשה לו עם הדינמיקה הלא שוויונית שנוצרת בקליניקה.

בטבע, לעומת זאת, הסביבה ניטרלית – היא לא שייכת לאף אחד, וזה לעיתים יוצר תחושת שוויוניות שמאפשרת פתיחות.

שיחה תוך כדי הליכה יכולה להתאים למי שמתחבר לטבע, מרגיש חופשי יותר כשהגוף בתנועה, או חווה בעבר תחושות חיוביות מהטבע ומהילדות.

מצד שני, יש אנשים שפחות מתחברים למרחב הפתוח או שהוא דווקא מגביר אצלם מתח – וגם זה לגיטימי.